Vayedaber

Ma'asser Cheni

Daf 13b

משנה: 13b הַפּוֹרֵט סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בֵּית שֶׁמַּאי אוֹמְרִים בְּכָל הַסֶּלַע מָעוֹת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּשֶׁקֶל כֶּסֶף וּבְשֶׁקֶל מָעוֹת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵין מְחַלְּלִין כֶּסֶף וּפֵירוֹת עַל כֶּסֶף. וַחֲכָמִים מַתִירִין. הַפּוֹרֵט סֶלַע שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלֵם בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים בְּכָל הַסֶּלַע מָעוֹת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּשֶׁקֶל כֶּסֶף וּבְשֶׁקֶל מָעוֹת. הַדָּנִים לִפְנֵי חֲכָמִים אוֹמְרִים בִּשְׁלֹשָׁה דֵינָרֵי כֶסֶף וּבְדֵינָר מָעוֹת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בִּשְׁלֹשָׁה דֵינָרִין כֶּסֶף וּבָרְבִיעִית מָעוֹת/כֶּסֶף. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אַרְבַּע אַסְפָּרוֹ כֶסֶף. שַׁמַּי אוֹמֵר יַנִּחֶנָּה בֶּחָנוּת וְיֹאכַל כְּנֶגְדָּהּ. מִי שֶׁהָיוּ מִקְצָת בָּנָיו טְמֵאִין וּמִקְצָת בָּנָיו טְהוֹרִין מַנִּיחַ אֶת הַסֶּלַע וְאוֹמֵר מַה שֶׁהַטְּהוֹרִין שׁוֹתִין סֶלַע זוֹ מְחוּלֶּלֶת עָלָיו. נִמְצְאוּ טְמֵאִים וּטְהוֹרִין שׁוֹתִין מִכַּד אֶחָד.

Traduction

Si à Jérusalem on échange un sela d’argent contre la petite monnaie, il faut, selon Shammaï, échanger tout le sela contre du cuivre; selon Hillel, il pourra prendre en échange une partie d’argent et une autre de cuivre (de crainte qu’il ne reste pas assez pour dépenser le tout). Ceux qui décident devant les sages (75)Cf. Sanhedrin 1, fin. La guemara ci-après indique les noms disent: on peut en ce cas échanger son argent dans une proportion de 3/4, c’est-à-dire on prendra pour 3 dinars d’argent et pour un de monnaie en cuivre. R. aqiba dit: on prendra pour 3 dinars d’argent et pour un quart de dinar (1/16 du total) en monnaie de cuivre. Selon R. Tarfon, on prendra 4 aspres (76)Selon Zudkermann, Münze, p. 29, c'est 1/600 de mané. Cf. (Eduyot 1, 10) d’argent. Selon Shammaï, on déposera tout son argent chez un boutiquier, et pour le montant on mangera (on n’échangera rien, pour éviter tout oubli devenu profane). Si quelqu’un a des enfants dont les uns sont purs et les autres impurs (devant boire à la même cruche, en 2e dîme, dont l’accès est interdit aux impurs), il déposera un sela d’argent et s’exprimera ainsi: je déclare que cette pièce de monnaie serve à racheter ce que les purs boiront. Dès lors, les purs et les impurs pourront boire du même vase (77)Comme ce n'est plus de la 2e dîme, aussitôt après que les purs ont bu, les impurs peuvent y boire.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הפורט סלע ממעות מע''ש. כדמפרש הש''ס בהלכה דלעיל כיני מתניתא המצרף סלע ממעות מעשר שני כלומר שהסלע הוא ממעות מע''ש ובא לצרפו על מעות נחשת ולהחליפו בהן:

ב''ש אומרים בכל הסלע מעות. מותר לו להחליף את כל הסלע ולפורטו על מעות נחשת וב''ה אומרים בשקל כסף ובשקל מעות שצריך להחליפו החצי על מעות כסף והחצי על מעות נחשת והשקל הוא חצי סלע וטעמא דב''ה דמכיון שמסתמא אינו מוציא את כל הפרוטות בבת אחת לא התירו לו להחליף את כל הסלע בפרוטות נחשת וב''ש לא חיישי לכך:

ר''מ אומר אין מחללין כסף ופירות על כסף. אם יש לו חצי דינר כסף ופירות מעשר שוה חצי דינר לא יצרפם יחד לחלל על דינר כסף:

וחכמים מתירין. מפרש בגמרא דלא התירו חכמים אלא דוקא בכה''ג שהפירות אינן שוין דינר דאינן ראויים לחללן בפני עצמן אז מותר לחלל בצירוף עם הכסף אבל אם הפירות שוין הן דינר כסף מכיון שהן ראוין לחללן בפני עצמן מודים הן שאסור להצטרף עם הכסף ולחללן אלא מחללן בפני עצמן והלכה כחכמים:

מתנ' הפורט סלע של מעשר שני בירושלים. במתני' דלעיל איירי בפורט הסלע של מעות מעשר חוץ לירושלים והכא איירי בפורט הסלע של מעות מעשר בירושלים וקמ''ל דפלוגתייהו דב''ש ודב''ה בין חוץ לירושלים ובין בירושלים וטעמא דב''ה דלעיל והכא חדא טעמא היא דהפרוטות של נחשת דרכן להתעפש לפיכך לא יצרף כל הסלע בפרוטות נחשת שמא לא יוציא אותן הכל ואם יבוא להחליף את המותר במעות כסף צריך ליתן להשלחני להשתכר ונמצא השלחני משתכר שני פעמים והמע''ש מפסיד וב''ש לא חיישי לכך:

הדנים לפני [חכמים] אומרים. מפרש בגמרא כגון בן עזאי ובן זומא:

בשלשה דינרי כסף ובדינר מעות. אם בא לפרוט את הסלע כסף לא יפרוט אלא בג' חלקים מעות כסף ובדינר שהוא חלק רביעי מעות נחשת:

ר''ע אומר בג' דינרי כסף וברביעית. כלומר שהרביעית של הדינר הרביעי יכול לפרוט במעות נחשת ולא יותר:

ר''ט אומר ארבע אספרי כסף. אספרי הוא חלק א' מעשרים בסלע שכל דינר ה' אספרי ופורט הסלע בג' דינרי כסף והדינר הרביעי בד' אספרי כסף והחמישית של מעות נחשת ולא יקח ממעות נחשת כ''א חלק א' מעשרים:

שמאי אומר. לא יחלל הסלע כלל על הפרוטות אלא יניחנה בחנות אצל החנוני ויאכל כנגדה וטעמא דשמאי מפרש בגמרא שאם יהיו לו פרוטות בידו שמא ישכח ויוציאם לחולין ואין הלכה אלא כב''ה בלבד:

מתני' מי שהיו מקצת בניו טמאין. ואין יכולין לאכול ולשתות מעשר שני ומקצתן טהורין כיצד יעשה אם רוצה שיאכלו וישתו כאחד בירושלים:

מניח את הסלע. של מעשר שני ואומר מה שהטהורין שותין או אוכלין תהא סלע זו מחוללת עליו ותצא הסלע לחולין:

נמצאו טמאין וטהורין שותין מכת אחד. ובנוסחת המשנה מכד אחד והיינו הך כלומר בבת אחת שהטהורין שתו את שלהן בטהרה ובלבד שלא יגעו הטמאין בהיין או בהמאכל שלא יטמאוהו כדקאמר בגמרא:

הלכה: רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר מַה פְלִיגִין רִבִּי מֵאִיר וְרַבָּנִין בְּפֵירוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי כֶסֶף. אֲבָל בְּפֵירוֹת שֶׁיֵּשּׁ בָּהֶן כְּדֵי כֶסֶף אוֹף רַבָּנִין מוֹדֵיי. חֲצִי דֵינָר כֶּסֶף וַחֲצִי דֵינָר פֵּירוֹת מוּתָּר. דֵּינָר כֶּסֶף וְדֵינָר פֵּירוֹת אָסוּר. כָּל שֶׁכֵּן שְׁנֵי דֵינָרִין כֶּסֶף וּשְׁנֵי דֵינָרֵי פֵירוֹת שֶׁאָסוּר.

Traduction

R. Simon b. Lakish dit que la discussion entre R. Meir et les rabbins a lieu pour les fruits dont le montant n’équivaut pas à une pièce d’argent; mais lorsque leur montant s’élève à cette somme, les rabbins partagent l’avis de R. Meir. Il est permis (selon les sages) d’échanger un demi-dinar d’argent pour un demi-dinar de fruits, mais c’est interdit entre un dinar d’argent et un dinar de fruits, et à plus forte raison entre 2 dinars d’argent et 2 dinars de fruits.

Pnei Moshe non traduit

גמ' רשב''ל אמר מה פליגין ר''מ ורבנן. דוקא בפירות שאין בהן כדי דינרכסף אבל בפירות שיש בהן כדי דינר כסף אף רבנן מודיי דאין לו להצטרף עם הכסף ולחללן על שקל כסף שהוא שני דינרין וכדפרישית במתני' דכיון שיש בפירות כדי דינר כסף מחללן בפ''ע וכדמפרש ואזיל חצי דינר כסף וחצי דינר פירות זו שמותר אבל דינר כסף ודינר פירות אסור לחללן על שקל כסף ומכ''ש ב' דינרין כסף ובשני דינרין פירות שאסור לו להצטרפן ולחלל על סלע כסף וה''ה אם הפירות שוה דינר אסור לו להצטרף עם ג' דינרי כסף ולחללן על הסלע דזהו ג''כ נלמד במכ''ש מדינר כסף ודינר פירות שאסור:

אֵלּוּ הֵן הַדָּנִין בֶּן עֲזַאי וּבֶן זוֹמָא. אֵלּוּ הֵן הַתַּלְמִידִים חֲנִינָה בֶּן חֲכִינַיי וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָה. עֵדָה קְדוֹשָׁה רִבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא.

Traduction

Les juges étaient (78)Babli, Syndhérin, 17b: Ben-Azaï et Ben-Zôma. Les disciples étaient: Hanania b. Hakinaï et R. Eliezer b. Matia. Quant à l’assemblée sainte, elle se composait de R. Yossé b. Meshullam et R. Simon b. Menassia (79)Midrash hazith sur (Qo 9, 9).

Pnei Moshe non traduit

גמ' אלו הן הדנים. לפני חכמים בן עזאי ובן זומא ולא נקראו תלמידים אלא שהיו יושבין לפני הזקנים ודנין לפניהן בהלכה:

עדה קדושה. מקום שנזכר עדה קדושה וקהלא קדישא הן רבי יוסי בן המשולם ור''ש בן מנסיא:

מַה טַעֲמָא דְשַׁמַּי שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיַעֲשֶׂה אוֹתָהּ חוּלִין.

Traduction

⁠— Quel est le motif de l’avis de Shammaï pour exiger de la monnaie contre tout le sela? Il craint que, par oubli, on n’emploie en profane la partie que l’on aurait échangée en petite monnaie.

Pnei Moshe non traduit

מה טעמא דשמאי וכו'. כדפרישית במתני':

Ma'asser Cheni

Daf 14a

משנה: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הַעַל אֶת הַפֵּירוֹת הָאֵלּוּ לִירוּשָׁלֵם לְחַלֵּק אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ הַעֲלֵם שֶׁנֹּאכְלֵם וְשֶׁנִּשְׁתֵּם בִּירוּשָׁלֵם אֲבָל נוֹתְנִין זֶה לַזֶּה מַתְּנַת חִנָּם.

Traduction

On ne doit pas dire à son prochain d’apporter les fruits de 2e dîme à Jérusalem en lui offrant pour salaire de sa peine une part de ces fruits (80)La 2e dîme ne doit pas servir de salaire. Cf. Babli, Avoda Zara 62a; mais on lui dira: apporte-les à Jérusalem, pour que nous mangions et buvions ensemble. En général, on peut se faire des cadeaux réciproques.

Pnei Moshe non traduit

מתני' לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות האלו לירושלים לחלק. מפני שזה נראה כמוכר מעשר שני שעל מנת כן מעלהו זה כדי שיטול חלקו ממנו והחיוב הוא על בעל הפירות שהוא בעצמו צריך להעלותם:

העלם שנאכלם ושנשתם בירושלים. בגמרא אמרו מהלכות של עמעום הוא כלומר שיש לעמעם ולגמגם על זה דמאי שנא אם אומר לו לחלק או אם אומר לו שנאכלם ושנשתם אלא שנוח להם לחכמים לומר דבלשון לחלק אסור דהוי כפורע חובו ממעשר שני וכמוכר לו חלקו וכשאומר שנאכלם ושנשתם אינו אלא כמזמינו לאכול ולשתות עמו ולא בשכר העלאה וזה מותר:

אבל נותנין זה לזה מתנת חנם. לעיל בריש מכילתן תנינן להא גבי אין מוכרין מע''ש ולא מחליפין אותו שלא יאמר לו הילך יין ותן לי שמן דחליפין הוי כמכר אבל נותנין זה לזה מתנת חנם כגון שאומר לו הילך יין מפני שאין לי שמן והלה אומר לו הילך שמן מפני שאין לי יין וזה מותר לפי שאינו כחליפין ממש אלא שעושין טובה זה עם זה כדפרישית שם ופי' זה הוא מהתוספתא ואיידי דאיירי הכא ג''כ בענין שאסרו חכמים משום דמיחזי כמכר תני נמי להא:

הלכה: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ כול'. מַה בֵּין הָאוֹמֵר שֶׁנֹּאכְלֵם וּשֶׁנִּשְׁתֵּם לָאוֹמֵר לְחַלֵּק. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן מֵהִלְכוֹת שֶׁלָּעִימְעוּם הִיא. תַּמָּן תַּנִּינָן הָאוֹמֵר לַפּוֹעֵל הֵא לָךְ אִיסָר זֶה וְלַקֵּט לִי יָרָק הַיּוֹם שְׂכָרוֹ מוּתָּר. לַקֵּט לִי בּוֹ יָרָק הַיּוֹם שְׂכָרוֹ אָסוּר. לָקַח מִן הַנַּחְתּוֹם מִכִּכָּר בְּפוֹנְדִיוֹן לִכְשֶׁיִלְקוֹט יַרְקוֹת שָׂדֶה אָבִיא לָךְ מוּתָּר. לָקַח מִמֶּנּוּ סְתָם לֹא יְשַׁלֵּם לוֹ דְמֵי שְׁבִיעִית שֶׁאֵין פּוֹרְעִין חוֹב מִדְּמֵי שְׁבִיעִית. מַה בֵּין הָאוֹמֵר לַקֵּט לִי מַה בֵּין הָאוֹמֵר לַקֵּט לִי בּוֹ. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה מֵהִלְכוֹת שֶׁלָּעִימְעוּם הִיא. תַּמָּן תַּנִּינָן שׁוֹאֵל אָדָם מֵחֲבֵירוֹ כַדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ הַלְוֵנִי. מַה בֵּין הָאוֹמֵר הַלְוֵנִי מַה בֵּין הָאוֹמֵר הַשְׁאִילֵינִי. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן מֵהִלְכוֹת שֶׁלָּעִימְעוּם הִיא.

Traduction

Quelle différence y a-t-il entre celui qui propose de boire ou de manger ces produits à Jérusalem, et celui qui propose de les partager? C’est, répondit R. Zeira au nom de R. Yona, une de ces règles qui ont été accordées par la force des circonstances (mais, en stricte légalité, elle devrait être interdite) (81)Suit un déjà traduit en (Sheviit 8, 4).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מהלכות של עמעום הוא. כדפרישית במתני' וגרסינן להאי סוגיא לעיל בפ''ח דשביעית בהלכה ד' עד ולא עבדין כן ושם מפורש:

פִּיתָּן רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן עוֹד הִיא מֵהִלְכוֹת שֶׁלָּעִימְעוּם הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קַשְׁייָתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא מַהוּ מֵהִלְכוֹת שֶׁלָּעִימְעוּם הִיא. כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר בְּמָקוֹם שֶׁפַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא פַּת גּוֹיִם אֲסוּרָה וְעִימְעוּם עָלֶיהָ וְהִתִּירוּהָ. אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין פַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא פַּת גּוֹי מוּתֶּרֶת וְעִימְעַמּוּ עָלֵיהָ וַאֲסָרוּהָ. אָמַר רִבִּי מָנָא וְיֵשּׁ עִימְעוּם לְאִיסּוּר. וּפַת לֹא כְתַבְשִׁילֵי גוֹיִם הִיא. כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין תַּבְשִׁילֵי יִשְׂרָאֵל מְצוּייִן בְּדִין הוּא שֶׁיְּהֵא תַבְשִׁילֵי גּוֹיִם מוּתָּרִין וְעִימְעַמּוּ עָלֵיהֶן וְאָֽסְרוּם. אֶלָּא כֵן הוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין פַּת יִשְׂרָאֵל מְצוּיָה בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא פַּת גּוֹיִם אֲסוּרָה וְעִימְעַמּוּ עָלֵיהָ וְהִתִּירוּהָ מִפְּנֵי חַיֵּי נֶפֶשׁ. רַבָּנִין דְּקַיסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא כְדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מַתִּיר וּבִלְבַד מִן הַפְּלָטוֹר. וְלָא עָֽבְדִינָן כֵּן.

Traduction

vide

מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּאוֹמֵר מִכְּבָר מַשְׁקֶה מְעוּרָב הוּא. 14a וְאִם בְּאוֹמֵר לִכְשֶׁיִּשָּׁתֶה לְמַפְרֵיעַ חוּלֵי שָׁתֵי. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין בְּאוֹמֵר מִכְּבָר לִכְשֶׁיִּשָּׁתֶה.

Traduction

De quelle hypothèse traite-t-on dans la Mishna en présence d’une famille dont certains membres sont purs et d’autres impurs? S’agit-il du cas où l’on déclare que dès ce moment (avant de boire), l’échange devra s’appliquer au tout, de sorte que le liquide étant mêlé, les impurs boiront de la dîme? Ou bien s’agit-il du cas où l’on déclare, après avoir bu, que l’échange soit tel, qu’en le buvant, le liquide était rétroactivement profane? Il est question du second cas.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה אנן קיימין. להמתני' אם באומר מכבר כלומר מעכשיו תהא סלע זו מחוללת עליו כפי חלק הטהורין ושיהא חלק שלהן מעשר הרי המשקה מעורב חולין עם מעשר שהוא חלק הטמאין וחלק הטהורין וא''כ היאך שתו הטהורין מעשר הלא חולין מעורב בו והם רוצים לשתות ממעשר שני וכן הטמאים שתו מעשר שני ואסורין הם:

ואם באומר לכשישתו. תהא סלע זו מחוללת עליו פשיטא קשיא דלמפרע חולין שתו לא שתו אלא חולין שהרי אין הסלע של מעשר מחוללת אלא אחר שישתו והם ממעשר רוצין לשתות. אלא כי אנן קיימין באומר מכבר לכשישתה. כלומר מעכשיו ולכשישתו תהיה מחוללת ונמצא מה ששתו הטהורין הוא מעשר למפרע:

בִּטְמֵאִין טָמֵא מֵת שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶשׂ מִיטָּמֵא מֵאֲחוֹרָיו. אֲבָל בִּטְמֵאִין טוּמְאַת זִיבָה שֶׁהַזָּב מִיטַּמֵּא בְּהֶסֵּט לֹא בְּדָא. בְּשֶׁאֵין אֶחָד מְעָרֶה אֲבָל אִם יֵשׁ אֶחָד מְעָרֶה אֲפִילוּ טְמֵאִין טוּמְאַת זִיבָה.

Traduction

S’il s’agit d’une impureté provenant d’un mort, et comme c’est un vase d’argile, il n’est pas susceptible de devenir impur par l’extérieur; mais s’il s’agissait d’une impureté provenant de gonorrhée, dont celui qui en est atteint rend impur même ce qu’il secoue, la règle n’est pas la même. De plus, c’est au cas où nulle personne pure ne verse de la cruche dans le verre à boire (alors les impurs peuvent secouer le vin); mais il n’y a pas de défense si quelqu’un pur verse, y eût-il là des impurs de gonorrhée.

Pnei Moshe non traduit

בטמאין טמא מת. הא דאמרינן שהן שותין מכד אחד דוקא אם הטמאין הן טמאי מת והכד הוא כלי חרס שאין כלי חרס מיטמא מאחוריו ואינן מטמאין את המשקה אם יגעו בכד אבל אם הן טמאין בטומאת זיבה וקי''ל שהזב מטמא כלי חרס בהיסט לא בדא אמרו ששותין מכד אחד שהזב מטמא את הכל:

בשאין אחד מערה. ולא אמרן דבטמאין טומאת זיבה לא דוקא בשאין אחד מערה להן והן בעצמן מערין מן הכד ונוגעין בו אבל אם יש אחד מערה להן אפי' טמאין טומאת זיבה שותין הכל מזה הכד שהרי אין הטמאין נוגעין בו וקמ''ל דלא חיישינן שמא ישכחו ויגעו הטמאין בו דמזהר זהירי:

הדרן עלך מעשר שני ניתן

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source